ד"ר לירון אשל ספיר - וטרינרית עד הבית

דלקות אוזניים בכלבים ובחתולים הינה בעיה שכיחה, ומעבר לעובדה שמאוד מפריעה לבעל החיים, גם עלולה להסתבך באם לא מטופלת בזמן וכראוי. לאוזניים תפקידים שונים, בינהם:  זיהוי ומיקום צלילים, שמירה על שיווי משקל וזיהוי תנועה וסיבוב של הראש.

 

אנטומיה 

 

האוזן מחולקת לאוזן חיצונית, אוזן תיכונה, ואוזן פנימית. האוזן החיצונית כוללת את האפרכסת ותעלת השמע.

תעלת השמע עצמה מורכבת מחלק אנכי ומחלק אופקי אשר מוביל לחללים העמוקים יותר של האוזן. האוזן התיכונה מופרדת מהאוזן החיצונית על ידי עור התוף, זהו קרום דקיק ועדין העלול להיפגע בדלקות אוזן חריפות ובמהלך ניקוי לא נכון של האוזן (כגון ניקוי עם מקל אוזניים). האוזן הפנימית מכילה את עצמות השמע הקטנטנות ואת מרכז שיווי המשקל.

דלקת באוזן החיצונית הינה דלקת האוזניים השכיחה ביותר. אך יש לזכור כי דלקות אוזניים בחיות מחמד עלולות להופיע בכל אחד מחלקי האוזן השונים, ומובילות לסבל רב ותסכול אצל בעל החיים.

 

גורמי דלקת אוזניים בכלבים וחתולים  

 

לרוב, דלקות האוזניים נגרמות ממספר גורמים המשולבים יחד, אך לעיתים גם גורם יחיד עלול להוביל לתחילת הדלקת. בין הגורמים השונים:

1. אלרגיה, לרוב יתבטא בדלקות אוזניים חוזרות. הסיבה הנפוצה ביותר לדלקת אוזן בכלבים.

2. טפילים כגון קרדיות אוזניים. הסיבה הנפוצה ביותר לדלקות אוזניים בחתולים.

3. נוכחות חיידקים/שמרים/פטריות.

4. אפרכסת שמוטה וארוכה אשר מעלה את התנאים לדלקת כגון חום ולחות מוגברים.

5. גוף זר אשר חדר לאוזן / פוליפ אשר צמח מתוך חלל האוזן.

6. צמיחת שיער בעומק התעלה, נפוץ בגזעים קטנים כגון פודלים.

7. גידול.

8. רגישות גנטית בגזעי כלבים כגון שאר פיי, רועה גרמני, גולדן רטריבר, לברדור ועוד.

9. טראומה לאוזן.

 

סימני דלקת אוזניים בכלבים וחתולים 

 

דלקת אוזניים מתבטאת בהפרשות מהאוזן בגוונים שונים (צהוב, חום, שחור, ירוק) אשר לעיתים מלוות בריח חזק, אודם רב באפרכסת, חמימות האזור, ניעורי ראש מצד לצד, כאב במגע, גירוד רב של האוזניים עד כדי יצירת פצעים וקרחות מאחורי האפרכסת, לעיתים המצב אף מתדרדר לכדי ירידה בחיוניות בעל החיים.

בין הסיבוכים השונים בעקבות דלקת אוזניים ניתן לראות סימנים עצביים כגון הטיית הראש לצד האוזן המודלקת וחוסר שיווי משקל של בעל החיים. סיבוך נפוץ נוסף הינו "המטומה" - דימום לתוך אפרכסת האוזן (בין החלק הפנימי לחלק החיצוני של האפרכסת), זאת בעקבות גירודים עזים אשר הובילו לקרע של כלי דם באפרכסת.

 

אבחון דלקת אוזניים 

 

חשוב מאוד לאבחן את המקור לדלקת שכן, טיפול אנטיביוטי לבדו לא יעזור במקרים שונים כגון גוף זר שנותר תקוע באוזן, או שיעזור באופן זמני בלבד לבעל חיים שסובל מאלרגיה למזון ולא מטופל במזון מתאים. האבחון מתבסס על לקיחת היסטוריה מלאה על ידי הווטרינר, בדיקה גופנית כללית, ובדיקת יסודית של האוזן עם אוטוסקופ אשר באמצעותו נבדקת התעלה ועור התוף. במרבית המקרים חשוב ביותר לדגום את ההפרשות ולבחון אותן בבדיקה מיקרוסקופית. במקרים כרוניים שאינם עוברים על אף טיפול אנטיביוטי או במקרים בהם הדלקת חוזרת מיד עם סיום הטיפול, יש צורך בלקיחת דגימה מן האוזן ושליחתה לתרבית ורגישות על מנת לבודד את האורגניזם הספציפי שגורם לדלקת, ואת הטיפול האופטימאלי כנגדו.

​

טיפול בדלקת אוזניים בבעלי חיים

​

טיפול ראשוני הכולל שטיפות מקומיות של האוזן על ידי הוטרינר באמצעות נוזל חיטוי ייחודי (במידה ובעל החיים סובל מאוד מכאבים, פעולה זו תתבצע תחת טשטוש). המשך הטיפול כולל טיפול אנטיביוטי/ אנטי פטרייתי מקומי ולעיתים אף שילוב עם אנטיביוטיקה סיסטמית. במקרים חריגים אין מנוס מפתרון ניתוחי. האפשרויות הן פתיחת תעלת השמע או הסרה נרחבת שלה. פעולות אלו מקנות איכות חיים טובה לבעל החיים במקום כאבים וסבל עז המלווים דלקות אוזניים כרוניות.

​

מניעת דלקות אוזניים

​

לבעלי חיים עם היסטוריה של הפרשות מרובות, לבעלי חיים השוחים המון ולבעלי חיים בעלי מבנה אנטומי של אוזניים שמוטות יש צורך בניקוי האוזן כפעם-פעמיים בשבוע עם חומר חיטוי מיוחד אותו יתאים הוטרינר לבעל החיים לאחר בדיקתו.

​

המלצות לניקוי יעיל של האוזן

 

כאמור, תעלת השמע מורכבת מחלק אנכי ומחלק אופקי. על מנת שחומר השטיפה יגיע לכל אורך התעלה יש להתחיל את הניקוי במשיכת האפרכסת כלפי מעלה, בצורה זו תעלת השמע מתיישרת, והחומר מגיע לכל חלקיה. לאחר טפטוף הנוזל לפתח התעלה, יש לעסות בעדינות את האוזן באיזור בסיס התעלה. לבסוף, יש לנקות את שאריות הנוזל והלכלוך שהשתחררו עם צמר גפן נקי, באזורים החשופים של האוזן בלבד. לא מומלץ בשום אופן להחדיר קיסם אוזניים.

​

​